בן מלכה ודוד, נולד בלונדון, אנגליה, ביום כ"ח באייר התשל"ג (30.5.1973), בן שני, אח ליעל ולאודי.

בדצמבר 1977, כשהיה גל כבן חמש, חזרה המשפחה ארצה משליחות ממושכת באנגליה, וקבעה מגוריה ברמת-השרון.שם עברו עליו שנות לימודיו ,תחילה בבית-הספר היסודי "קרית-יערים", בהמשך בחטיבת הביניים "נווה מגן", ולבסוף במגמת הכימיה ב"תיכון אלון".

גל הג'ינג'י היה ילד אנרגטי, חייכני, מעורב חברתית ובעל מוטיבציה גבוהה ששאף להגיע להישגים בכל תחום בו עסק. הוא היה חובב מוסיקה וספורט, בעיקר ריצה, חבר נאמן ומסור לחבריו, ואהוב על כל מכריו.

כשנה לפני גיוסו לצה"ל, החל להתאמן ולטפח את כושרו הגופני, מתוך כוונה להגיע מוכן ליחידה קרבית ולהיות לוחם מן השורה. התגייסותו לפלוגת הנדסה מובחרת בצנחנים בנובמבר 1991, הייתה המשך טבעי לדרכו ולתפיסתו את חובת השירות הצבאי, והלמה את כושרו וכישוריו.

לאחר קורס חובשים ארוך היה גל לחובש בכיר בחה"ן צנחנים, ומילא את תפקידו במסירות ובהצטיינות. חבריו ליחידה תיארו אותו כ "ג'ינג'י בצבע ובאופי – תוסס, מלא שמחת חיים, בעל חוש הומור נדיר ומלא אנרגיה".

גל התבלט כלוחם מצטיין, כחייל בעל מוטיבציה גבוהה במיוחד, ונחשב לאחד הלוחמים המובילים בצוותו וביחידה כולה. הוא שימש כחובש בכיר ביחידה ובתפקיד זה גילה "מקצועיות רבה בשגרה וגם בשעת אמת" כתב מפקדו.

ביום כ"ו בשבט תשנ"ד (7.2.1994), בעת פתיחת ציר בין מוצב ריחן למוצב סוג'וד בדרום לבנון, נתקל כוח הצנחנים, בו היה גם גל, במארב של החיזבאללה, עם מספר מחבלים רב ביותר שהמטיר על הכוח אש תופת.

גל כחובש הקרבי בכוח, זינק מהנגמחון בו היה, ומיהר להגיש עזרה ראשונה לחבר שנפצע ותוך כדי הטיפול, תוך שהוא מצליח לחבוש את הפצוע, נפצע הוא עצמו אנושות, ומת בהמשך מפצעיו. יחד עמו נהרגו סגן יואב הר-שושנים, סמל ניר עברון וסמל טל כהן.

גל היה בן 21 בנופלו. הותיר אחריו הורים, אחות בוגרת ממנו – יעל, ואח צעיר – אודי.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר.

"גל לוינסון נהרג בדרך שמאפיינת אותו יותר מכל", כתב מפקדו, "הוא לא נרתע מהמצב הקשה שאליו נקלע הכוח, ובאומץ לב נע קדימה אל עבר הפצוע, עד שנפגע מכדורי אויב. גם כששכב פצוע אמר לכוחות המחלצים שהוא בסדר, ושייגשו לשאר הפצועים. התנהגותו האמיצה של סמ"ר גל לוינסון תישאר בליבותינו לעד ותשמש דוגמה לדורות הלוחמים הבאים."

לאחר נפילתו של גל הוחלט לקיים את "מרוץ האביב" הותיק ברמת בשרון בשנים 1994-2019, לזיכרו. המרוץ היה עממי ותחרותי למרחקים שונים, ונטלו בו חלק מדי שנה למעלה מאלף רצים, וכדברי הוריו, "רוח המרוץ, המהווה גם סמל ספורטיבי לרמת-השרון, הינו מפעל זיכרון ההולם את גל ואת אשר אהב."